ביקור מולדת

מחר טסים לביקור מולדת.

ארבע שנים לא היינו בארץ. וואו, המון זמן.

יש התרגשות באוויר וההכנות בעיצומן.

רשימות, קניות, אריזות, סידורים.

רק שלא נשכח כלום.

המון געגועים למשפחה ולחברים שבארץ, געגועים לישראל עצמה (בטח נקבל הלם תרבות),

תקופה מדהימה לבוא לביקור, ממש לקראת חג הפסח, תחילת האביב ויש המון אנשים לראות, מקומות לבקר ותכניות לעשות.

וואו איזה כיף!

וכן, יש כאלה שממש ממש מחכים לבואנו.

על אחת מהן לפחות תוכלו לקרוא בפוסט המרגש מאד (עבורי) בבלוג המקסים 37th Street

של ענת, חברה יקרה ואהובה- לחצו כאן.

גם חנות האון ליין שלי יוצאת לחופשה.

השבלולית תעדכן את הבלוג פה ושם, אבל אין הבטחות. זו הולכת להיות חופשה נטו.

יחד עם ההתרגשות, אני מודה שקיימים גם קצת חששות כמו יציאה מהשגרה עם סיני, שהטיסה תעבור בשלום, געגועים למשפחה שכאן, לבית שלנו, לפינה הקטנה שלנו, לשגרה הפרטית שלנו (כן, כן, אני אוהבת את השגרה שלי!), בכל זאת, נוסעים לחמישה שבועות. המון זמן.

והרי זה לראשונה שאנחנו נוסעים כל כך רחוק מהבית עם הבייבי.

אבל, תמיד יש פעם ראשונה!

ואם בראשוניות עסקינן,

רגע לפני הנסיעה חגגנו כאן את פורים.

איך שאני אוהבת את חג פורים...

השנה חגגנו פורים ראשון עם סיני שלנו ולמרות שהיא רק בת 9 חודשים (בדיוק היום) ולא ממש מבינה מה זה פורים, עניין התחפושת היה מן המחוייב.

זה הזמן להתחיל עם הטרדישן (יענו Tradition )

הנה סיני בתחפושת הראשונה שלה כ"דרדסית":

במקור זו הייתה תחפושת של דרדס שהייתה גדולה עליה בכמה מידות. למזלי, יש לי מכונת תפירה (שגם אליה אני אתגעגע, אפילו מאד...) ובאמצעותה הצלחתי להצר במעט את גודל השק הזה ולהפוך אותו לשמלה (השק היה סגור מלמטה), הוספתי פרחים צבעוניים מלבד וכפתורים בצורת פרחים ו...וואלה - דרדסית.

תודו שהיא מתוקה אמיתית :)

והנה גם אנחנו מחופשים, לא ממש ברור למה...

העיקר שרוח החג הייתה באוויר למרות ואף על פי שמזג האוויר היה קודר וצונן (ועל כך תודה לסבתא תלי וסבא דרור).

זהו להפעם, חייבת להמשיך לארוז,

מזוודה מספר 6! היר איי קאם...

להתראות בארץ הקודש,

שבלולית