כנראה שלא.
לפחות לא אצלי.
כאמא טרייה יחסית שתמיד היתה בטוחה שהאמהות לא תשבור אותי, שאני לא אהפך לאישה שיושבת בבית עם טרנינג מסמורטט וכתמי פליטות על החולצה, אני מוצאת את עצמי לא פעם בדיוק כך. לא נעים לי להודות אבל זה נורא כיף.
האמת, בתוך תוכי נורא בא לי להיות מתוקתקת 24 שעות ביממה כי ככה הייתי בד"כ (לפחות לפי הסטנדרטים שלי), רק שלצערי, בימים אלו, זה מצריך ממני מאמץ עליאי.
אני, שהאג'נדה האופנתית שלי מושתתת על העיקרון שלהיראות מתאמצת זה ממש רע, לעיתים מתעסקת בחיפוש אחר מראה הקז'ואל האולטימטיבי, זה שנותן לוק של 'בכלל לא השקעתי - רק זרקתי עליי משהו ואני נראית מאאאאמם!', מוצאת את עצמי מתקשה לעמוד מאחוריה.
כן, אין מה לעשות. הפרצוף כבר לא משהו. העור כבר לא מתוח, הטקסטורה טעונה שיפור והמרקם גם.
אם בעבר הייתי מסתפקת בלמרוח קרם לחות על הפנים, היום אני כבר צריכה להשתמש במסכות הזנה, קרם עיניים, קרם צוואר, סרום, קפסולות ומה לא.
והבטן?
הכי דרדלה שיש!
לא, אין לי כוח/ חשק/ סבלנות ועצבים לכפיפות בטן שגם ככה לא יחזירו עטרה ליושנה..
תודה, אבל רק המחשבה על זה עושה לי חשק לקום עכשיו ולפצוח בדילוגים קלילים לכיוון המקרר ולהתנחם לי באיזה שוקולד פרה (תרתי משמע).
ומה בנוגע לשיער? אוי גוואעלד!
כל מה שנשאר ממנו זה כמה נוצות עלובות שתלויות להן בריפיון על הפדחת וכמה קצוות קטנטנות וקצרצרות שאיבדו שליטה והן מקפצות להן לכל עבר.
גוואדאלופה - מאחורייך...
בקיצור, המראה לא מסמפטת אותי במיוחד בחודשים האחרונים והאמת גם אני לא מחבבת אותה.
בכלל לא!
בשיטוטי האחרונים ברשת הגועשת, נתקלתי בסדרת צילומים משגעים בסגנון שנות ה - 60 שעוררו אצלי את בלוטות החשק והערגה לתקופה הנוסטלגית, לפשטות ובעיקר... למראה שהזכיר לי את עצמי בצעירותי הרחוקה.
אני רוצה שיער כזה!
אבל בול כזה!
בלי לשנות כלום. האורך, המרקם, הצבע, הדירוג.
אהממממ... גם לתחת הזה ממש לא הייתי מתנגדת.
בכלל איזו רוח נעורים, קלילות, חופש, פיס אנד לאב...יההההההה
אוףףףףף, תראו את המהממת הזו 'אינעל אחותה...', (טוב נו היא עוד צעירה, לא עברה הריון, לידה וכאלה...)
נו די לקטר, באמת!
בקיצור, הסתירות הפנימיות שלי עם עצמי שאני בטוחה שכל אשה עוברת עם עצמה לא פעם, ימשיכו להטריד אותי פה ושם עד שאחליט לתפוס את עצמי בידיים (ונראה לי שהתחתית כבר קרובה) ואעשה משהו כדי להחזיר קצת נעורים ושובבות למראה הדודתי שהתיישב עליי.
בשלב זה, במסגרת הסכמי הפסקת האש ביני לבין המראה, החלטנו פה אחד פשוט לא להתקרב יותר מידי אחת אל השנייה.
ועד שישוב לשכון השלום בינינו אני אסתכל בעונג רב על הנסיכה האהובה שלי ואסמיק בכל פעם שאומרים לי עד כמה שהיא דומה לי.
ובהזדמנות זו רוצה לאחל לכל חברותיי, אחיותיי והנשים השאקליות, התותחיות, המוכשרות והמולטי-טאסקריות באשר הן - יום האישה שמח :)
7 comments:
בתזמון נהדר ליום האשה.
כ"כ הזדהיתי איתך. תענוג לקרוא את הכתיבה הכנה, הנוגעת ללב ותמיד עם קורטוב של אופטימיות שמעניק אנרגיות.
יישר כח!
רינה
אין מילים כרגיל ענק
ג'ולה!!!!
אל הורגת אותי מצחוק!! באת לי בדיוק בזמן עם התיאורים המוגזמים והמצחיקים שלך!
טוב אז אני זאת שיאמר לך שאת מהממת! את אשה! את נראית מצוין! (די נו אני אמשיך...) יש לך טוב טעם והתברכת בהרבה יופי מהטבע שזה מה שחשוב...
תרשי לעצמך גם להתרשל..זה לא נורא.למרות שגם אני לא מפסיקה לקטר על הק"ג העודפים..מזל שיש הריון וגנטיקה וכאלה להאשים,
כפיפות בטן רחוקים ממני..טוב יש לי תירוץ טוב לחודשים הקרובים...
חחח
אוהבת יותך בובה!
יום האשה שמיייח
חחח אפילו לא הייתי צריכה לעצום עיניים ולדמיין את זה..חחח
אבל עזבי שטויות,אני עם חווה בעיניין...יפייפיה אמיתית!וששום פליטה לא תגיד אחרת!
הסתירה הפנימית היחידה שדיברת עליה צריכה להפוך לסטירה חיצונית - על הלחי שלך!
נכון, את כבר לא בת 20, אבל יש משו נורא יפה בקימטוטי צחוק האלה מסביב לעיניים היפות שלך. תיהי גאה בהם.
קראתי פעם משפט נורא יפה:
Looks change.
Beauty lasts.
כמה זה נכון.
חוץ מזה מזל שיש לך יופי חיצוני כי בפנים את ריקה כמו בקבוק אלכוהול בידו של שיכור (-:
יאללה איזה תגובות, קורעות אותי. רק בשבילזה היה שווה לכתוב את הפוסט הזה.
תודה על המחמאות יקירותיי ויקירי - דרור.
איזה פלטפורמה נהדרת להוציא קיטור ולגרום לכם לחייך על הדרך...
טוב חייבת לרוץ, יש לי תור אצל ד"ר 90210
חחחחחחחח
ג'ול ג'ול. קודם כל , איזה אומץ יש לקרובת משפחה הזאת - עם משפחה שכזאת, לא צריך אויבים ......נכון, שרון ?
אני מכירה מכונה כזאת שמסדרת את הכל .תיפני אלי ואספר לך.......חוצמיזה את נראית נפלא , "בשלה" משהו.יש לכך הרבה יתרונות !!!!את יודעת שפרי בשל הוא מתוק יותר מפרי בוסר....., נכון? יאמי.יאמי - העיקר שתרגישי נוח ב"בגדי הבית החדשים" - תירגעי !!!
אוהבת
סבתלי
Post a Comment