Feb 25, 2010

שבלולית יוצאת לדרך...

בשעה טובה ובקול תרועה גדול פתחתי לעצמי סוף סוף בלוג!!! ישששששששששש
זהו בהחלט אירוע מרגש מאחר והעניין הזה יושב לי בראש כבר די הרבה זמן ובכל פעם משהו אחר עצר אותי.
אבל עכשיו זה קורה "על אמת".
זה המקום הקטן, האישי והאינטימי שלי בו אני אשתף את חבריי, משפחתי ועוד מיני קוראים מתעניינים בכל מה שרק יבוא לי.
איזה כיף - אני לא מוגבלת לנושא מסויים, לא ללוחות זמנים, ללא בוסים על הראש - בקיצור - מתאים לי בול!
כמובן שאשמח לקבל תגובות ולשמוע את דעתכם - אז אל תתביישו, תרגישו חופשי!

את פורים אני מאד מאד אוהבת - וזו הסיבה הכי טובה להיות יצירתיים ולהפתיע בתחפושות ומשלוחי מנות ובמיוחד לפנק את המשפחה והחברים.
וכשיש הזדמנות כזו - אני הראשונה שקופצת.
לכבוד החג, גם השנה החלטתי להכין משלוחי מנות אך הפעם התקציב קצת יותר מוגבל מבשנים קודמות, בכל זאת - מיתון!
רציתי משהו חמוד ואישי לכל אחד ולאו דווקא משלוח המנות הקונבנציונאלי של אוזני המן מפוזרים בסלסילה בתוספת ממתקים עטופה בנייר צלופן.
בכל מקרה, החלטתי להכין לכל אחד צנצנת קטנה וחמודה מלאה במסטיקים עגולים (אלה שהטעם שלהם נגמר אחרי 10 שניות) ושוקולדים קטנים וצבעוניים של M&M
כך שיהיה צבעוני ומתוק. הוספתי לכל צנצנת תגית מתוקה שמאחלת "חג פורים שמח" ועטפתי בבד משובץ אדום עם סרט לבן קשור. יצא באמת
מתוק - תרתי משמע.
הערב, ערב פורים ויש מלא מסיבות בחוץ. אני ועמרי בן זוגי יושבים בבית ועושים בייביסיטר לאחיין החמוד ותאמינו לי זה לא פחות כיף (אנחנו מתרגלים - מלשון תירגול).
אני זוכרת בשנה שעברה שהייתה לנו מסיבת פורים מטעם העבודה של עמרי ונערכה שם תחרות תחפושות. אני, או יותר נכון התחרותית שבי שינסה מותניים והחלה במירוץ אחר התחפושת המושלמת. הפרסים היו שווים לגמרי והיה שווה להתאמץ.
אחרי שנברתי לעצמי בראש וחיפשתי משהו מקורי ומיוחד החלטתי שנתחפש ל - יו הפנר והשפנפנה שלו - רק בהחלפת תפקידים. אני בתפקיד יו הפנר ועמרי בתפקיד השפנפנה שלי.
באמת שהשקעתי עד הפרט האחרון, ביגוד, פיאות, איפור, אביזרים. אפילו נכנסנו לתפקיד ממש ברצינות.
הנה תמונה של הזוג המפורסם ואפילו זכינו על התחפושת הזו במחשב נייד.
שווה לא?

2 comments:

Unknown said...

גולי היקרה אני קורא את הבלוג שלך ומחכה ומצפה בכליון עיניים לעדכון הבא, את כותבת בצורה יפה נקייה שמושכת לחזור לבקר לקרוא ולהנות
המשיכי כך...

Anonymous said...

שבלולית, את כותבת מקסים. מעורר השראה. ממתינה כבר לפוסט הבא... דניאלה