זמן פנוי?

טוב חברים, אז משאית המדליות שהייתה בדרכה אליי, כנראה כבר לא תעבור אצלי.

השבוע, יצאתי לשמירת הריון על אף שהתכנון המקורי שלי היה לסיים את שנת הלימודים במלואה (עוד שבועיים מסתיימת לה השנה, מה לא נסיים אותה כמו שצריך?)

אז עכשיו, על פי הוראת הדוקטור, אני אמורה לשכב במיטה כל היום, להניח את רגליי המנופחות למעלה ולתת לעמרי להכין לי, להגיש לי, לעסות לי, לפנק אותי ובעיקר לעמוד לרשותי לכל גחמותיי, חשקיי ורצונותיי.

נו, מה לעשות? הוראות הרופא!

אז חוץ מההזדמנות להתפנק עם גושפנקה מהרופא, קצת קשה לי להיות חסרת מעש, שכובה במיטה כמו גוויה מעלה עובש בבית.

אבל לא אני אשב בבית משועממת, נטולת עיסוקים... לא, לא, לא!

קודם כל, יש המון דברים להספיק ולהכין וזה זמן מצויין לעשותם, אחרי הכל אוטוטו...כבר לא יהיה לי כל כך הרבה זמן פנוי (ככה אומרים).

מאחר ונכנסתי בצעדי גודזילה לחודש התשיעי, זה אומר שבכל רגע זה בעצם יכול לקרות. אמא'לה!

לאור העובדות האלו, נראה לי שאין זמן מתאים יותר מעכשיו לומר תודה גדולה לככככל צוות המורות בעבודה שלי שבזכותן תקופת ההריון עברה באופן כל כך נעים ורגוע, עם הרבה פרגון, תמיכה ואהבה בלי הפסקה.

חשבתי על דרך מקורית לומר תודה לכל אחת והחלטתי להכין להן מתנה קטנה מעשה ידיי (הידיים דווקא במצב טוב, זה הרגליים - הן הבעייתיות).

הכנתי לוחות שעם קטנים הכוללים דפי ממו נדבקים, עפרון ופתק "Thank you soooo much" מצורף.

ככה לפחות תישאר להם מזכרת שימושית ממני.

סה"כ הכנתי 20 לוחות בשילובי צבעים שונים:

לכל לוח הדבקתי מגנט מאחור וכן מתלה מבד כאופצייה נוספת לתלייה.

הכנסתי את כל אחד מהלוחות לשקית צלופן שקופה ואת כולם יחד לסלסילה חמודה. לסלסילה קשרתי בלון צבעוני עם הכיתוב: "Thanks"

לשתי המורות האהובות עליי במיוחד, שהן כבר מזמן הפכו לחברות אמיתיות, הכנתי בתוספת ללוח, גם מחברת "מטופלת" שזה אומר מחברת פשוטה בתוספת שדרוגים מעניינים שעושים את המחברת לייחודית ואישית.

אז כאמור, לקחתי מחברת פשוטה בכריכה קשה, עטפתי אותה בבד והצמדתי אותיות שיוצרות את שמן.

הוספתי סרטים, פרחים וכפתורים והנה מה שיצא:

בחלק הפנימי של הכריכה הוספתי מעטפה בה ניתן יהיה לשמור פתקים ודברים חשובים (אני הכנסתי כרטיס ברכה כמובן):

אני מודה שהיו לי תכנונים קצת יותר גדולים למחברות האלה: רציתי להכניס פנימה סימניות, חוצצים, ציטוטים, קשירות ומיני מטעמים אבל לא ממש הספקתי. אז עד הפעם הבאה, מבטיחה להשתדרג בעניין.

בכל מקרה, המחברת הזו משמשת אותן במשך כל השנה לתכנון מערכי השיעור בבית הספר ונראה לי שזה יהיה להן שימושי.

את המתנות חילקתי לכולן אתמול. למרות צו ההישארות במיטה שנגזר עליי, נסעתי לבית הספר מאחר והוזמנתי למסיבה של עצמי. זו הייתה הזדמנות מצויינת לומר יפה שלום ותודה, ולהפתעתי הגמורה נערכה לכבודי מסיבה מקסימה, מרגשת ויוצאת דופן שהשאירה אותי בפה פעור.

כולן הביאו ממיטב המטעמים שלהן, כל הילדים התכנסו בחצר בית הספר ושרו לי שירים. קיבלתי מתנות מדהימות, ברכות שחנקו לי בגרון, ציורים וברכות מהילדים ואלבום מדהים ומעוצב עם ברכות אישיות מכל אחת ואחת מהמורות.

הכל היה בעיצוב מדהים ובטוב טעם (תרתי משמע).

אני מודה שלא יכולתי להמשיך ולתחזק את החזות ה'קולית' שמקשטת את פניי בדרך כלל, ופשוט פרצתי בבכי ללא מעצורים, כשכל הילדים מסתכלים עליי ולא ממש מבינים מה נסגר איתי.

נראה לי שפשוט אחרי ההריון הזה - אני מיד נכנסת לבא!