פינת היצירה שלי...

שבת בבוקר, גשום ואפרורי בחוץ.

אני טובלת ביסקוויטים בקפה ונהנית מכל לגימה.

בא לי לעשות משהו יצירתי, אבל המוח שלי ריק ואין לי רעיון מעניין שמדליק אותי במיוחד.

שבת בצהריים, גשום ואפרורי בחוץ.

אני מנשנשת לי שאריות מארוחת הערב של אתמול ונהנית מכל ביס.

בא לי על משהו יצירתי, אבל המוח ממש ממש ממש ריק. מדבר. שיממון. ציה!

שבת בערב, עדיין גשום ועכשיו כבר חשוך בחוץ.

הזמנו פיצה ואנחנו נהנים מכל קלוריה וקלוריה.

אוווף... בוער לי לעשות משהו, להזיז, לשנות, לצבוע, לגזור, להדביק...משהו...

שבת בלילה, מבול בחוץ.

עמרי כבר מנקר ואני עדיין בחיפושים. חיפושים אחרי המשהו הזה שבא לי לעשות ובמקביל חיפושים במקרר: "מה אני אנשנש הפעם?"

או... אני יודעת!

אני אשנה את הסטודיו שלי (שוב!)

במשך השנה שבה אנחנו גרים בדירה הזו - זו כבר הפעם הרביעית שאני משנה את הסטודיו.

מוסיפה, מעבירה, מסדרת, משפצת, צובעת... העיקר שתנוח עליי ההשראה!

בשקט, בשקט הלכתי לעמרי עם עיני עגל וקול מתחנחן: "מאמי, אולי נעשה איזה שינוי קטן בסטודיו? מה אתה אומר?"

"מה עכשיו?" שאל בן זוגי המנומנם. "כן, מה אכפת לך, זה לא שאנחנו צריכים לקום מחר מוקדם או משהו כזה", עניתי.

ראשון, שתיים לפנות בוקר, עדיין גשום בחוץ.

אנחנו מזיזים שולחנות, מעבירים ארונות מנתקים ומחברים מחדש מחשבים ממקום למקום, מצד לצד.

בסוף הפרוייקט הייתי מאד מרוצה ומאד עייפה ואיך לא? גם מאד מאד רעבה.

אז עד השינוי הבא, קבלו תמונות של הסטודיו המשופצר שלי, בו אני יודעת בדיוק היכן נמצא כל דבר והכל ממש בהישג יד.

למעלה, שולחן העבודה שלי שמשמש לי לעבודה כללית על המחשב, קריאה, גזירות הדבקות וכמובן לארוחות.

את השולחן הלבן והעתיק שאני מאד מאד אוהבת (דייר די חדש אצלנו בבית ואני כבר קשורה אליו), קיבלתי מאמא של עמרי, אחרי שעבר גלגולים רבים וצבעים שונים - החלטתי שאני רוצה אותו בלבן וחוץ מזה שהוא מהמם בעיני אין לו שום ייעוד ספציפי.

למטה, ארון הספרים והחוברות שלי שנרכש באיקאה (נכון שלא מזהים שזה איקאה?)

הארון בעל דלתות זכוכית כך שאני יכולה לראות מה יש בו מבלי לפתוח אותו ועדיין לשמור על התכולה נקייה מאבק.

וכאן למטה, מבט כולל על פינת היצירה הכיפית שלי שאני מאד מאד אוהבת.

בימים יפים ובהירים - השמש נכנסת מבעד לחלון ואז בכלל, אני גם יוצרת וגם משתזפת...

שיהיה שבוע מקסים ומלא השראה לכולם!